<h1>הרוקח סימן קנ"ה</h1>
<h2>דף סב.</h2>
בריש פרק הדר שוכרין מן א"י אפי' פחות משוה פרוטה ואפי' בשבת אם ב' ישראלים דרים צריכין להשכיר מא"י. ואם ישראל יחיד דר בכרך בתוך היקף חומה יכול לטלטל דאיכא מחיצות גמורות והדלתות נעולות דעכו"ם כדין בהמה כשאין ישראל אוסרין זה על זה. שוכרין מן הא"י המשכיר פעם אחת לכמה שנים ולא יצטרך לשכור משכירים כשאין השוכר יכול מן המשכירין לשכור.
ישראל וא"י בפנימית וישראל בחיצונה או ישראל וא"י בחיצונה וישראל בפנימית יש לאסור כרב. ירושלמי ישראל מבטל רשות והגוי משכיר. ויבטל הא"י חזר ביה השכיר חזר ביה משתמש בגזל אין עירוב מועיל במקום א"י ואין ביטול רשות מועיל במקום א"י עד שישכור.
<h2>דף סד.</h2>
הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב קיימא לן כרבי אליעזר בן יעקב לעולם אינו אוסר עד שיהו ב' ישראלים אוסרין זה על זה ושוכרין מן הא"י או מן אשתו או מן שכירו ולקיטו כדאמר בפ' הדר (דף ס"ג) לחמן בר ריסתיק ולגבי טורדינא (להלן פ' ע"א) בעוד שהגוי אינו מוחה. ומי שהוא בספינה בשבת אין צריך לקנות רשות מן הא"י שהספינה מושכרת לו.
<h2>דף סה:</h2>
בריש פרק הדר (דף ס"ב) שוכרין מן א"י אפי' פחות משוה פרוטה ואפי' בשבת אם ב' ישראלים דרים צריכין להשכיר מא"י. ואם ישראל יחיד דר בכרך בתוך היקף חומה יכול לטלטל דאיכא מחיצות גמורות והדלתות נעולות דעכו"ם כדין בהמה כשאין ישראל אוסרין זה על זה. שוכרין מן הא"י המשכיר פעם אחת לכמה שנים ולא יצטרך לשכור משכירים כשאין השוכר יכול מן המשכירין לשכור. ישראל וא"י בפנימית וישראל בחיצונה או ישראל וא"י בחיצונה וישראל בפנימית יש לאסור כרב. ירושלמי ישראל מבטל רשות והגוי משכיר. ויבטל הא"י חזר ביה השכיר חזר ביה משתמש בגזל אין עירוב מועיל במקום א"י ואין ביטול רשות מועיל במקום א"י עד שישכור.
<h2>דף סו.</h2>
בפרק הדר (דף ס"ה) שוכרין אפי' בשבת כדאמר ר' אפס יפה עשיתם ששכרתם. ירושלמי אמר ר' יוסי י' גוים שהיו דרים בבית אחד כל אחד צריך להשכיר את רשותו ואם אין גוי רוצה להשכיר הולך אצל אחד מעבדיו או משכיריו כר' שוכר כמערב דמי. ישראל אם לן בבית מערופיא שלו בלא שכירות אפילו לנו עמו כ' הרי הם אכסנאים ולא אסרי אהדדי גם א"י אינו אוסר כמו המבטל רשותו לבני חצירו הוי אורח ולא אסר דתנן שלהם מותר לו ולהם. בור ברשות הא"י וחור בכותל אסור לישראל ליטול מי בורו של נכרי אם לא ישכיר ובא"י עד שישכור.
